top of page
Our Stories
זמן רב רציתי לכתוב את קורות בני משפחתי. הרגשתי תמיד שסיפורי פוריה, חלוצי הקיבוצים, סיפוריהם של סבותיי, הוריי - סימנו את ראשית הצירים לכל מה שקרה, אחר כך בחיי.
המומחים בסיפורי המשפחה היו אבי, אמנון, טיטי ניר, אורי אולמן ואחרים, ותמיד ידעתי שאוכל לפנות אליהם כדי להשלים עוד פרט, שלפתע היה לי חסר. האם סבא מישה הרגיש בנוח בעברית או ברוסית? איזה מקום תפסה בחייו האידאולוגיה הסוציאליסטית? בשנים האחרונות אני מגלה שאין את מי לשאול. למרבה המבוכה, אני מגלה שאני הופך להיות "מקור הידע" ההיסטורי.
נוספת לכך תחושה בוערת של השינויים ההיסטוריים שמתחוללים כרגע בישראל, ביחס אליה התרחשו כל סיפורי המשפחה. אני כותב מביתנו בפרברי אתונה, ומלאכת סידור התמונות ותיארוך הסיפורים נותנת עוד פרספקטיבה לדרמה הכואבת שמתחוללת בישראל של 2024-25.
התיעוד היה אמור להיות מלאכה נקיה ואובייקטיבית שתסנן בזהירות עובדות היסטוריות מדויקות. מהר מאוד הבנתי שהעובדות לא מספרות את הסיפור המלא. הסיפור חשוב לי, וכך התברר לי שאני מספר סיפור סובייקטיבי, מספר אותו לעצמי, ומזמין אתכם להשתתף בו.
האתר הזה הוא פרויקט מתגלגל. כל מה שמופיע כאן הוא טיוטא זמנית. אנא תקנו אותי, הוסיפו סיפורים וזכרונות משלכם והעביר אלי. אוסיף אותם בשמחה.
יואב
bottom of page